רצונות vs. מחויבות |
|
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי חושבת על החיים של הצבא או השירות הלאומי החיים אחרי זה. אני מרגישה שאני לא מספיק מנצלת את גיל הטיפש עשרה כמו שצריך. נוער בגילי בד"כ הולך ומשתעשע במועדונין, מתמסטלים בימי שישי וכו' . אבל אני לא עושה את הדברים האלה.. ויוצא לי לחשוב האם זה בגלל שאני פרמטיבית מדיי.. או שזה בגלל שאני שונה, אחרת, מהנוער של היום. אני חשה שאני מבזבזת את הנעורים שלי על סתם.. ובא לי להשתגע ולהתפרע.. ובקיצור להיות כמו נער/ה בגילי... אבל מצד שני הלימודים מפריעים לי, אני ילדה בכיתה י"א ויש לי לחץ של בגרויות .. אבל האם זה בסדר לתת ליצר הזה שרוצה להשתגע ולהתפרע להשתלט או שמא עדיף להמשיך ולהשקיע בלימודים?! ..
|
|
|
|
|
 | היי, זה בסדר להשתגע , וכן לעשות שטויות , אבל מצד שני נראה שאת באמת שונה וצריכה תכנים יותר מעניינים. וכן גם הלימודים מספקים צורך זה שקיים בך , למרות שזה נשמע די חנוני וזה בסדר גמור. |
|
| מזדהה עם המחשבות האלו גם היום אחרי הצבא... מסכימה איתך שצריך לנצל את הגיל הזה, אבל לא בהכרח במובן של מועדונים, אם את אוהבת את זה לכי על זה, אם יש דברים אחרים שאת מתעניינת בהם תעשי אותם, תעשי מה שעושה לך טוב, פשוט צריך איזון, זה מעולה שחשוב לך להשקיע בלימודים אבל אי אפשר רק להשקיע בלימודים, או רק "להתפרע" צריך את שניהם במינון הנכון... מקווה שתמצאי את האיזון הזה :) |
|
|
;){kind=link}